סל התרופות למסע משפחתי

סל התרופות למסע משפחתי

סל התרופות למסע משפחתי

כמו כל דבר בחיים, גם נושא התרופות מתחלק ל- 3 חלקים…

הגישה הראשונה אמרה לי: "את נוסעת למזרח? וואו, קחי את כל התרופות שאת יכולה, קחי אחות צמודה, קחי שקיות אינפוזיה, קחי מזרקים – קחי כל מה שאת יכולה ועוד יותר! ".

הגישה השנייה אמרה לי: "את נוסעת למזרח? אז במזרח יודעים לטפל בכל המחלות של המזרח. אל תיקחי כלום, זה סתם לסחוב וזה מיותר לגמרי".

הגישה השלישית היא האהובה עליי בכלל ובכל מה שקשור לבריאות ושפיות בכלל – גישת האמצע. המתפשרת, המוצאת את האיזון, המכילה והקלה וזו הגישה שבחרתי והנה היא לפניכם.

הרעיון במסע שלנו היה שאנחנו לא מוותרים לעצמנו – עולים הכי גבוה, עושים כל אטרקציה (הכל לפי חוקי הביטוח אבל זה לפוסט אחר) ובעיקר נוסעים הכי רחוק ומגיעים למקומות הכי מיוחדים. הבעיה במקומות האלו זה שהם בדרך כלל מאוד מבודדים ומרוחקים ממרכזים עירוניים עם מרפאות, בתי מרקחת ובתי חולים מערביים. אז מה עושים? מאוד פשוט.

לקחתי בחשבון, ולפי זה גם התנהלתי בדרך, שייקח לי 48 שעות להגיע מכל "חור" שנהיה בו למרכז עירוני ועם המידע הזה הלכתי לרופאת הילדים שלנו וביקשתי רשימת תרופות לאותן 48 שעות – משהו להוריד חום, פלסטרים וחומר חיטוי, טיפות עיניים ואוזניים, משהו לעצור את הבטן ומשהו לשחרר אותה ועוד. וזהו. זה מה שלקחתי ועם זה הסתדרתי מצוין.

יש אפשרות להוסיף דברים טבעיים כמובן, אבל את הטבעיים קניתי בדרך מהמקומיים כשהיה צריך ולמזלי כמעט ולא היה צריך. בגדול יכולתי לקחת איתי חזרה הביתה את כל התרופות אבל העדפתי להשאיר אותן לחבר'ה ישראלים שפגשנו בדרך ושמאוד שמחו על מילוי המלאי שלהם.

  • תרופה מקומית בלאוס שאיך נאמר, פחות התלהבנו ממנה 😊

רוצים את הרשימה המלאה? דברו איתי. נסיעה טובה, סעו בשלום וחזרו בשלום.

אוכל, קדימה אוכל !

אוכל, קדימה אוכל !

אוכל, קדימה אוכל !

יצאנו למסע, נחתנו בבנגקוק, 22:30, הילדים רעבים ואופס…. מה אוכלים פה?                                                  אז זהו, שזה לא ממש פשוט אבל גם לא ממש מסובך.                                                                                  האוכל המקומי במזרח עשוי ממספר מרכיבים שלא כל כך מתאימים לילדים, לפחות לא בהתחלה:

ראיתם פעם תנין על הגריל? ירקות מוזרים שנמכרים על המדרכה? פירות ים שנראים כמו חייזרים? ומה עם ג'וקים, צרצרים, עקרבים ונחשים? אכלתם? איך נאמר…. פחות…

זה לקח לנו יומיים של אוכל מערבי (פיצה והמבורגר) כדי להבין שחלק מהטיול זה להכיר את האוכל המקומי. אז מה עושים? לא תאמינו כמה זה פשוט.

סיורי שווקים:                                                                                                                                                      בכל עיר גדולה יש שווקי אוכל נפלאים ובכל שוק אוכל ניתן למצוא סיורים שיובילו אתכם ויכירו לכם את המאכלים המקומיים. אפשר לקבל מידע באינטרנט, במלון או בסוכנויות הנסיעות וזו דרך נפלאה להתחיל להכיר את המגוון המקומי.

                         

* בתמונות: שוק אוכל בלואנג פראבנג, לאוס; שוק אוכל בקופנגן, תאילנד; יציאה לשוק בהוי-אן, ויטנאם.

שיעורי בישול:                                                                                                                                            במסעדות ובבתים פרטיים, תושבי המזרח יודעים שהאוכל שלהם מאוד מיוחד ולכן הם עושים שיעורי בישול.     לרוב השיעור מתחיל בשוק, עושים סיור, טועמים, מריחים, קונים מצרכים והולכים לבשל. ברגע שהילדים ואני בישלנו, טעמנו, הכרנו ולקחנו חלק בתהליך – התאהבנו באוכל המקומי ואכלנו (כמעט) אך ורק אותו. בכל מדינה שהגענו אליה בשבוע הראשון עשינו שיעור בישול וכך יכולנו לטייל בקלות ולאכול את כל מה שאהבנו בכל מקום ובכל זמן. מאוד מאוד מומלץ!

               

* בתמונות: שיעורי בישול בהודו, תאילנד וויאטנם.

אוכל ישראלי:                                                                                                                                                      נכון, אנחנו במזרח, אבל מדיי פעם זה כייף לחזור לאכול אוכל של בית. מה עושים? פשוט מאוד – בתי חב"ד הם מקום נפלא לאוכל ישראלי ובכל עיר גדולה ניתן למצוא לפחות מסעדה ישראלית אחת.

       

* בתמונות: מלוואח בפיליפינים; סופגניות בבית חב"ד בפנום-פן, קמבודיה; פלאפל בבנגקוק, תאילנד.

כללי זהירות:                                                                                                                                                            יש מספר דברים שמאוד חשוב להקפיד עליהם:                                                                                                       1.  לשטוף ידיים לפני כל ארוחה.                                                                                                                           2. להקפיד על שתיית מים רק מבקבוקים של מים מינרליים ולוודא שהפקק היה סגור הרמטית ושאתם פתחתם אותו ולא מישהו לפניכם.                                                                                                                             3. לאכול רק במקומות מלאים ולא במסעדות ריקות.                                                                                           4. לאכול במקום שבו אוכלים המקומיים: הגעתם לכפר מרוחק ואפילו בערים הגדולות המקומיים יודעים מה טוב ולכן כדאי לאכול איפה שהם אוכלים.                                                                                                                 5. חטיפים: תבדקו טוב טוב טוב על האריזה ממה עשויים החטיפים. כמו האוכל גם הם עלולים להיות ממש, אבל ממש מוזרים כמו צ'יפס מדוזות או שוקולד עם חתיכות צרצרים ! נשמע הזוי אבל זה אמיתי לגמרי, שימו לב.

לסיכום, האוכל במזרח הוא נפלא, טעים וטרי. ככל שתכירו אותו יותר תתאהבו בו ותוכלו ליהנות ממנו לאורך כל המסע שלכם.

                              

 

* בתמונות: אוכל מקומי משובח, טעים וטרי או במילה אחת – נפלא !

לטיפים נוספים, רעיונות ו/או המלצות צרו איתי קשר: מירית, 052-4391601.

טיול מוצלח ובתיאבון 😊